1960 כפר הנוער מאיר שפיה – הבימה – בימוי – הופעות
תיאטרון הבימה
זהו סיפורו של נער אמיל. הוא בא לעיר ברכבת לבקר את סבתו ולהביא לה סכום כסף קטן מאמו. באותו קרון רכבת נוסע קרקפת – ברנש מפוקפק המבחין בכסף בכיסו של אמיל ואז…
מודעה שהוציאה המועצה המקומית של אז בזכרון יעקב למבחנים להצגה שביימתי.
מודעה למופע של בונדי לוי
.
כפר הנוער מאיר שפיה 1957 – 1961 השנה חגיגות ה 100
יוסף דשבסקי - מנהל הכפר ד"ר פאול יעקב - מנהל בית הספר פררנציסקה – אשתו, מנהלת החוג הדרמטי משה יעקובסון המור למוסיקה והמנצח על תזמורת המנדולינות מגי סגל היה בין המחנכים המובילים בשפיה
תמונת מחזור 1960 (משמאלו של המחנך)
כפר הנוער מאיר שפיה
1957 – 1962
החוג הדרמטי
בכפר הנוער מאיר שפיה
הברוש בשפיה בתקופתנו היה ליד המעיין. מתחתיו הייתה חלקה שמישהו גידל בה פלפל חריף. הפלפל היה המקור שלנו להנעים את הארוחות. ובמעיין לידו בכל שבת קטפנו סברסים וקררנו אותם במים הצלולים.
בשפיה ליד ה
תזמורת בצורת 1959
תזמורת בצורת בשפיה: מימין יואלי, במרכז מיקי משמאל רעיה יעקב, מאחריו משמאל יעקב פואה מאחור על התופים בונדי לוי, מאחורי מיקי על הגיטרה ציון צדוק. היו ימים נפלאים בשפייה
מפגש בוגרי שפיה בקפה הבימה
ביום חגיגות ה 100 לכפר הנוער מאיר שפיה שהתקיים ב 21 לספטמבר 2023 הצטלמנו יואל דשבסקי ואני ליד האנדרטה של יוסף דשבסקי ז”ל אביו של יואל.
יוסף ז”ל התגורר מעל 40 שנה בשפיה ומעל 20 שנה היה מנהל הכפר.
חלק מחברי התזמורת של כפר הנוער מאיר שפיה
יעל יעקב בצעירותה בתחילת דרכה כך זכרתי אותה
ההצגה שאהבתי יותר מכל הייתה האחרונה שהשתתפתי בה בשפיה. בהצגה לא השתתפו חניכי הכפר השחקנים היו יעל יעקב הבת של פרנציסקה יעקב הבמאית ושמעון סיאני. אני לא זוכר את שם ההצגה. השתתפתי בתפקיד משרת אנגלי ופרנציסקה כל כך התפעלה ממני שלא הפסיקה להציג אותי לפני אורחים ולשחק קטע מהדמות. זו הייתה חוויה גדולה לשחק לצידה של יעל יעקב שעם הזמן הפכה לשחקנית נערצת וזכתה בפרס מפעל חיים ובפרס קיפוד הזהב. הערכה לי גדולה לכל משפחת יעקב לרעיה ליעל ד"ר פאול יעקב שהיה מנהל בית הספר.ליוסף דשבסקי מנהל הכפר הקשוח עם לב זהב. אני מצרף ציטוט של יעל שפרסמה על הוריה בחוברת "הבמה" מאת: טל גורדון הוריי באו מגרמניה בשנת 39, ממש באנייה האחרונה. אמא שלי הייתה שחקנית בתחילת דרכה. היא התחילה בגדול, אבל זה היה שנת 33, 34, אז היא עברה לתיאטרון יהודי, ואחר כך כבר בכלל לא שיחקה. אבא שלי ניהל שם בית ספר יהודי שנסגר באפריל 39, ועבד ממש עד השנייה האחרונה. "כשהם באו לארץ הציעו לאבא להיות הרקטור של הצרפתית באוניברסיטה בירושלים, ואמא שלי, כל החברים שלה הם אלה שהתחילו את התיאטרון הקאמרי והיא הייתה יכולה להשתלב שם בגדול, אבל הם בחרו ללכת לחנך בכפר נוער יפהפה ליד זכרון יעקב, 'שפיה', ושם אבא שלי הפך להיות מורה ומנהל בית הספר, ותרגם מהמחזאות הגדולה והחשובה ביותר בעולם, ממולייר ועד מנדלה מוכר ספרים, וכתב, ואמא שלי ניהלה את החוג הדרמטי במשך ארבעים שנה. "לתוך זה גדלתי. התחלתי לשחק בגיל שש כשהשתתפתי בחוג, וכל האווירה בבית היה תיאטרון תיאטרון תיאטרון, ואמנות בכלל. הייתה אמנות גדולה בשפיה. יעל הלכה לעולמה ב 24 לאוקטובר 2020 יהיה זכרה ברוך.
